איזון סטטי לעומת איזון דינמי
איזון סטטי ואיזון דינמי הם שני מושגים בסיסיים בהנדסה מכאנית ומדידת מדע שמשמשים תפקיד חשוב בשמירה על אמינות וביצועי ציוד. איזון סטטי מתייחס לאמון של עצם כשהוא במנוחה, כאשר כל הכוחות והعزימות הפועלים עליו מסתכמים לאפס. סוג זה של איזון נמדד ללא סיבוב והוא חיוני לציוד נייח. לעומת זאת, האיזון הדינמי כולל איזון של כוחות במהלך הסיבוב או התנועה. הוא מתחשב לא רק בהתפלגות המסה אלא גם באפקטים של כוחות צנטריפוגליים, רעידות ותנע. ביישומים תעשייתיים, בדיקת איזון סטטית משמשת לרוב לציוד שאינו מסתובב כמו רכיבים מבניים, בעוד שאיזון דינמי קריטי למכונות מסתובבות כמו טורبينים, מנועים ומערכות מאוורר. ציוד איזון מתקדם employs חיישנים מתוחכמים וניתוח ממוחשב כדי לאתר אי-אוזונים בדיוק גבוה. הטכנולוגיה התפתחה לכלול מערכות ייצוב לייזר, יכולות שימור בזמן אמת ונהלי תיקון אוטומטיים. התקדמות זו אפשרה מדידות איזון מדויקות ביותר, מה שהוביל להארכת חיי הציוד, הקלה בتكני תחזוקה ושיפור הבטחה בתפעול. הבחירה בין איזון סטטי לדינמי תלויה ביישום הספציפי, כאשר חלק מציוד דורש את שני סוגי הבדיקות כדי להבטיח ביצועים אופטימליים.